כשרויות ומה שביניהן – הבדלי גישות בכשרות

ישנן לא מעט תהיות בנושא הכשרויות. מה כשר? מה לא? אם כשר, איזו סוג כשרות? וכו'. קצביית ברכת שמואל תסדר לכם קצת את הראש בנוגע לסוגי הכשרויות הבולטות.

בכל הקשור לכשרויות, קיימות 2 גישות. הגישה המזרחית – פסיקתו של הבית יוסף מאת רבי יוסף קארו והגישה האשכנזית – פסיקתו של רבי משה איסרליש. ההבדלים בין הגישות באים לידי ביטוי בצורת השחיטה, מי השוחט וכו'.

בשר גלאט – המילה "גלאט" באה משפת היידיש, אשר פירושה היא "חלק". בשר גלאט זהו בשר שכשרותו אינה מוטלת בספק כלל. בהלכת היהודית קיימות מחלוקות לגבי 18 סוגי טרפות, אשר עימן רבי משה איסרליש מחמיר יותר מאשר הרבי יוסף קארו, אולם כאשר מדובר בסירכת הריאה (חוט או קרום היוצא מריאת הבהמה), רבי יוסף קארו מחמיר יותר מרבי איסרליש.

שחיטה חסידית – שחיטה ובה הקפדה על כך שהשוחט יהיה חסיד.

בישולי גויים – קיימת מחלוקת בין הרבי יוסף קארו לבין הרבי איסרליש לגבי אופן הכנסת הבשר לתנור והדלקת האש. הרבי איסרליש טוען כי מספיק רק שאש הבישול תודלק רק ע"י אדם יהודי, אך מנגד, טוען הרבי יוסף קארו כי גם תהליך הכנסת התבשיל לתנור חייבת להתבצע ע"י אדם יהודי בלבד.

בשר בחלב – רבי איסרליש פוסק כי סיר בו התבשל מאכל בשרי ביממה האחרונה הינו סיר בשרי וחל איסור לבשל בהם מאכלים חלביים. מנגד, מקל הרבי יוסף קארו ופוסק כי ניתן לאכול בסיר זה מאכלים חלביים, אולם ההיתר הוא רק כאשר שהבשר כבר התבשל, ולא לבשל לכתחילה על מנת לאוכלו בחלב.

כמו כן, בכשרויות המהדרין משתדלים להחמיר ככל הניתן בכל הקשור לכשרויות, שכן כל אדם, מהמחמיר יותר למחמיר פחות יוכל לאכול ללא חשש שמא הוא מפר את הפסיקות הללו.

כשרות בד"ץ – רבים מהמגזר החרדי אינם נוטים להסתמך על פיקוח הכשרות הממלכתי ולכן מסתמכים רק על גופים פרטיים המציבים סטנדרטים נוקשים וחמורים יותר בכל הקשור לכשרויות. גופים אלו הינם הבד"ץ (בית דין צדק), אשר כשרותם נחשבת למהודרת והדוקה יותר.

עושה חשק? למה לחכות כשאפשר להזמין עד הבית הזמן משלוח